להיות דתי נורמלי …
איזה מזל ש -נחשון בן עמינדב (שנפגוש בפרשה) היה לא נורמלי….
כי לקפוץ למים ולהאמין שהים הסוער יהפוך ליבשה זה לא נורמלי…
ובכלל לקפוץ למים לבד שכל העם עומד מאחור בחרדה ובחוסר אמון ואתה לבד זה לא נורמלי….
איזה מזל ש *מרים הנביאה* לא היתה נורמלית…
כי להכניס לתיק בזמן היציאה ממצרים לא רק אוכל ושתיה אלא גם תופים וכלי נגינה כשאת יודעת שאתם בדרך למסע ארוך זה לא נורמלי…
ובסוף כשחוצים את הים כולם לוקחים את התופים של ה'לא נורמלית'… ופותחים בשירה גדולה…
איזה מזל ש-יעל אשת חבר הקיני ( שאותה נפגוש בהפטרה) היתה לא נורמלית …
כי לשמוע שסיסרא האויב הקשוח מתקרב ובמקום להתחבא באוהל את יוצאת לקראתו ומבקשת לבד להכריע את הקרב זה לא נורמלי….
ובזכות הלא נורמלית שפעלה מכח האמונה סיסרא נפל במערכה…
שבת בשלח זו שבת שירה ,את השירה בסוף כולם שרים בשמחה, אבל צריך לזכור שלאותה חגיגה אנו מגיעים בזכות כמה ' לא נורמלים' שבחרו לשים במרכז החיים את הנאמנות לערכי הנצח והאמונה ומתוך כך פילסו לכולנו את השביל הבטוח בתוך הים הסוער , השביל המוביל לארץ הטובה.
ומתוך שבת שירה נכנס ל ט'ו בשבט,
עוד חגיגה שבמרכזה אנשים משוגעים חקלאים מסורים שמוכנים לשים סכומי ענק באדמה ולהאמין שבכוחם להפוך מדבר שממה לגן עדן נפלא…
שבת בשלח – כי שירת הנאמנות והאמונה זו באמת הנורמליות השלמה.
שבת שלום ☺
הרב אמיר סנדלר
